לא עברנו את כל זה כדי לחזור למצב הקודם/
מחשבות על שינוי בתקופת משבר



 25/6/2020



 

כמו רבים מכם, היו לי לא מעט שיחות עם אנשים סביבי בתקופה האחרונה לגבי שינוי, ואיך ה"מצב" (ביטוי מעצבן, לא?) משפיע על ארגונים. האם דברים ישתנו? האם יאמצו תהליכי עבודה חדשים? האם מנהלים יפנימו שאפשר אחרת (בקטע טוב כמובן).

 

הדעות חלוקות. אבל כשקראתי את הפוסט הזה של בריאן סוליס, הוא נגעבדיוקבנקודה. אי אפשר להתווכח שהרבה מאוד משתנה לנגד עינינו: תהליכים מואצים, דעות משתנות בקצב דינאמי (וזה בסדר גמור, כי מי שלא פתוח לדעות ואפשרויות האחרות לא נתקע במקום אלא הולך אחורה).

 

אז נכון שהמשאבים מצומצים וכו' וכו' אבל, יש הרבה ארגונים ובעיקר האנשים שמעצבים אותם שלא מבינים שאם לא יקרה שינוי אמיתיעכשיובעקבות "המצב", סביר שהוא כבר לא יקרה. נוצרה פה הזדמנות חסרת תקדים, כורח המציאות, עובדה בשטח, תקראו לזה איך שתרצו אבל כולם אומרים ומסמלים הזדמנות מדהימה, וחבל לראות כאלו שהעיניים שלהם מכוסות מאחורי פרדיגמות מיושנות.

 

ואולי זה נובע מפחד, הרי לא כולם אוהבים שינויים, ואולי זה פשוט נוח להם לחזור מהר ככל הניתן ל"שגרה", לפרדיגמות של ה"לפני". העצה שלי אליהם היא: תנסו להסתכל קדימה (וכן, זה מאוד מאתגר). ארגונים ומותגים שכתפיסה ואסטרטגיה כן מסתכלים קדימה (והכוונה רחוק קדימה, לא רק מחר בבוקר), הם אלו שישרדו את המשבר הבא. 

 

השבוע קראתי על מותג הקוסמטיקה לוריאל: ""השגנו בחודשיים מה שבשגרה היה לוקח לנו כשלוש שנים..."- זאת בהתייחס לנפח פעילות המסחר המקוון של המותג בזמן אפס.

 

לדעתי זו פשוט דוגמה טובה למותג שהשכיל להשקיע בתשתיות הטכנולוגיות והדיגיטליות הנדרשות עוד קודם למשבר, וכעת הם נהנים מההשקעה. רחל אורן שהגיבה לפוסט שלי בפייסבוק אמרה ובצד: "ארגונים מנצחים יהיו כאלה שבונים יכולות מתוך חזון ולא כורח".  לינק.


 

Guts & Glory 2020